יש לך כסף ששוכב בעו"ש. אולי ירושה, אולי בונוס, אולי פשוט נשאר משהו בצד אחרי כמה שנים טובות. הוא עומד שם. לא עושה כלום. הבנק דווקא מרוצה מהסידור הזה. אתה?
חשבת על פק"מ, הריבית לא מרגשת. חשבת על תיק מסחר עצמאי, אבל לשבת מול גרפים כל ערב זה לא החיים שלך. בדיוק באמצע, בין העו"ש לבין הבורסה, יושבת קופת גמל להשקעה: הכסף עובד בשוק ההון, ואתה יכול למשוך אותו מתי שבא לך. במדריך הזה נעשה סדר, בלי עברית של בנקאים: איך המוצר עובד, מה הסיפור של התקרה השנתית, מה קורה עם המס, ובמה זה שונה מקרן השתלמות.
קופת גמל להשקעה היא מוצר חיסכון שפתוח לכל אחד: שכיר, עצמאי, פנסיונר, גם ילד. מפקידים כסף פרטי שכבר שולם עליו מס, והוא מנוהל בשוק ההון במסלול שבוחרים. את הכסף מותר למשוך בכל רגע, ומי שמשאיר אותו עד גיל 60 יכול לקבל אותו כקצבה חודשית פטורה ממס.
המוצר קיים מסוף 2016, והוא נולד בדיוק בשביל אנשים שהכסף שלהם עומד מת בעו"ש. עד אז, מי שרצה שהכסף יעבוד היה צריך לפתוח תיק השקעות בבנק או אצל ברוקר: ניירת, עמלות קנייה ומכירה, דוח שנתי למס הכנסה. פה הכל קורה בתוך הקופה. מנהל הקופה קונה ומוכר בפנים, ואם בא לך לשנות מסלול, גם זה לא נחשב אירוע מס. מס משלמים רק כשמושכים בפועל.
את הקופות מנהלים בתי השקעות וחברות ביטוח, ובכל אחת יש כמה מסלולים. מסלול מנייתי למי שיש לו שנים קדימה וסבלנות לתנודות. מסלול כללי באמצע. ומסלול סולידי יותר למי שכל ירידה בשוק גורמת לו לפתוח את האפליקציה בשתיים בלילה. מפקידים סכום חד פעמי או בהוראת קבע חודשית, ואפשר לעצור אותה מתי שרוצים.
ודבר אחד שכדאי לדעת מראש: הבנק לא יציע לך את זה. הקופה לא נמכרת אצלו ואין לו ממנה כלום. אם חיכית שמישהו מהסניף יתקשר ויספר לך, זה לא יקרה.
לכל אדם יש תקרת הפקדה שנתית, לפי תעודת זהות, והיא מתעדכנת בתחילת כל שנה לפי המדד. לכן אין טעם לשנן מספר: מה שהיה נכון בשנה שעברה כבר לא מדויק השנה. את התקרה המעודכנת בודקים באתר רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, או אצל הגוף שמנהל את הקופה.
למה בכלל יש תקרה? כי הפטור ממס בגיל 60 עולה למדינה כסף, והיא לא מוכנה לתת אותו על סכומים בלי גבול. אפשר לקרוא את זה גם הפוך: כשמס הכנסה שם גבול על מוצר, סימן שיש בו הטבה אמיתית.
הנקודה ששווה הכי הרבה למשפחות: התקרה היא לכל תעודת זהות בנפרד. זוג עם שני ילדים יכול לפתוח ארבע קופות ולהפקיד פי ארבעה בשנה, כשהקופות של הילדים רשומות על שמם. בינואר המונה מתאפס, ואפשר להתחיל להפקיד מחדש.
ומה קורה אם הפקדת מעבר לתקרה? הגוף המנהל לא יקלוט את העודף, או יחזיר אותו אליך. שום דרמה, אבל חבל על הטרטור. בדיקה של שתי דקות לפני ההפקדה חוסכת טלפון מעצבן אחרי.
האמת הלא נעימה: חלק גדול מהמאמרים ברשת עדיין מציגים תקרה של שנים קודמות, ומי שסומך עליהם מפקיד פחות ממה שמותר לו. אל תסמוך גם עלינו במספרים שמשתנים כל שנה. תבדוק במקור, זה לוקח רגע.
את הכסף מושכים מתי שרוצים, בלי קנס ובלי תקופת נעילה. במשיכה לפני גיל 60 משלמים מס רווח הון של 25 אחוז, רק על הרווח הריאלי, לא על הקרן שהפקדת. ומי שמגיע לגיל 60 ובוחר לקבל את הכסף כקצבה חודשית, מקבל את הקצבה הזאת פטורה ממס.
שווה לעצור רגע על המילים "רווח ריאלי". מס הכנסה לא לוקח 25 אחוז מכל מה שהצטבר, אלא רק מהרווח שמעבר לעליית המדד. נגיד שהפקדת סכום, המדד עלה, והקופה עשתה קצת יותר מהמדד: המס נגבה רק על הקצת יותר הזה. בקרן עצמה, בכסף שהפקדת, אף אחד לא נוגע.
המסלול השני הוא של הסבלנים. משאירים את הכסף עד גיל 60, מעבירים אותו לקופה שמשלמת קצבה, ומקבלים כל חודש קצבה שפטורה ממס. ההבדל הוא בין "עוד חיסכון" לבין תוספת קבועה לפנסיה, וזו בדיוק הסיבה שהמדינה הגבילה את ההפקדות בתקרה.
ומילה של יושר, כי מגיע לך לשמוע אותה: מס רווח הון הוא לא המצאה של הקופה הזאת. גם על קרן נאמנות רגילה בבנק משלמים אותו. השאלה היא לא איך לברוח מהמס, אלא איפה הכסף עובד בינתיים, בכמה עלויות, ואיזה פתח יציאה נשאר לך פתוח.
מבחוץ שני המוצרים נראים כמעט אותו דבר. אותם בתי השקעות, לפעמים אותם מסלולים בדיוק. אבל הם עונים על צרכים שונים, וזה ההבדל בפועל:
סדר הפעולות שרוב אנשי המקצוע יגידו לך: אם יש לך קרן השתלמות דרך העבודה או כעצמאי, קודם למלא אותה עד התקרה שלה, כי פטור מלא ממס מנצח כמעט כל דבר אחר. מה שנשאר מעבר, זה המועמד הטבעי לגמל להשקעה. ואם אתה כבר בודק את ההשתלמות שלך, תבדוק גם כמה אתה משלם שם. כתבנו על זה מדריך נפרד: דמי ניהול קרן השתלמות.
דמי ניהול בגמל להשקעה נגבים בשני מקומות: אחוז מכל הפקדה, ואחוז שנתי מהכסף שנצבר. יש תקרה רגולטורית, אבל אף אחד לא באמת אמור לשלם אותה. המחיר בפועל הוא עניין למשא ומתן, וההפרש בין מי ששאל למי ששתק מתגלגל ומצטבר ככל שהצבירה גדלה.
איך בודקים כמה אתה משלם היום? בדוח השנתי שהגוף המנהל שולח לך, או באתר גמל נט של רשות שוק ההון. שם רואים את כל הקופות בשוק, באותו מסלול, עם דמי הניהול והביצועים לאורך שנים. השוואה אמיתית, לא ברושור.
ואם מצאת קופה שנראית טוב יותר? עוברים. לזה קוראים ניוד: הכסף עובר מגוף לגוף בלי משיכה, בלי אירוע מס, והוותק נשמר במלואו. הגוף החדש עושה את הניירת, אתה חותם, וזהו. אין קנס יציאה, ואין הגבלה על מספר המעברים.
האמת הפשוטה של השוק הזה: מי שלא ביקש הנחה משלם מחירון. הגוף המנהל לא יתקשר להוריד לך את דמי הניהול מיוזמתו, אין לו סיבה. שיחה אחת שלך, או סוכן שעושה את זה בשבילך, וזה מסודר לשנים קדימה.
שני דברים קובעים יותר מכל: המסלול שמתאים לך, וכמה אתה משלם. ויש שלישי ששוכחים, השירות ביום שתצטרך למשוך מהר. השוואת תשואות של שנה אחת היא מלכודת: שנה טובה של קופה אחת לא מספרת כלום על העשור הבא. מסתכלים על שנים ארוכות, על אותו מסלול בדיוק, ורק אז על המחיר.
בחירת מסלול היא שאלה של זמן ושל בטן. כסף שמיועד לעוד שנתיים לא צריך לשבת במסלול מנייתי, וכסף שמחכה עשרים שנה, חבל עליו במסלול סולידי. אין תשובה אחת נכונה לכולם, ואף אחד לא יכול להבטיח לך תשואה. מי שמבטיח, תברח.
מותר וכדאי להיעזר בבעל רישיון: סוכן פנסיוני או יועץ מורשה. את הרישיון בודקים במרשם בעלי הרישיון באתר רשות שוק ההון, לוקח דקה. ויש שאלה אחת ששווה לשאול כל סוכן בפגישה הראשונה: מאילו גופים אתה מקבל עמלה? סוכן שעובד מול גוף אחד בלבד הוא לא משווה בשבילך, הוא מוכר לך. אתה מחפש מישהו בלי ניגוד עניינים, וזו שאלה שלגמרי מותר לשאול בקול.
ואם אתה עדיין לא בטוח מה בכלל מתאים לך, גמל להשקעה, קרן השתלמות, או כיוון אחר לגמרי, תתחיל מהשאלון הקצר שלנו. כמה דקות, ובסוף אתה יודע איזה כיוון הגיוני בשבילך ועם מי נכון לדבר. בלי התחייבות, בלי טלפונים שלא ביקשת.
ענה על כמה שאלות, ותקבל רק גופים ואנשי מקצוע שעברו את הבדיקות שלנו. ללא עלות.
גלה מה מתאים לך ←