מישהו מהקבוצה שלך בוואטסאפ שולח לינק. "תראה את הסטארטאפ הזה, גייסו מיליונים תוך יומיים." אתה נכנס, יש עמוד יפה, יש מספרים, ויש כפתור שאומר "השקיעו עכשיו". השאלה שאף אחד לא שואל: מי בכלל אישר לאתר הזה לקחת ממך כסף?
זה בדיוק העניין. קראודפאנדינג של הון, כלומר קניית מניות בסטארטאפ פרטי דרך פלטפורמה אינטרנטית, הוא מנגנון מוסדר בישראל. יש לו חוק, יש לו רגולטור, ויש לו כללים שרוב האנשים שלוחצים על הכפתור אף פעם לא קראו. הכתבה הזו עוברת על המנגנון בלי מילים גדולות: מה זה רכז הצעה, איך עובד הפטור שמאפשר לחברה פרטית לגייס מהציבור, ומה באמת אומר הנתון שרוב הסטארטאפים נכשלים, על הסכום שאתה שם.
קראודפאנדינג של הון הוא דרך שבה חברה פרטית, כזו שלא נסחרת בבורסה, מגייסת כסף מהציבור הרחב דרך אתר אינטרנט, בתמורה למניות בחברה. במקום קרן הון סיכון אחת שחותמת צ'ק גדול, עשרות או מאות אנשים כל אחד שם סכום קטן יחסית. החוק בישראל קורא לזה הצעת ניירות ערך באמצעות רכז הצעה, וזה לא כינוי שיווקי.
זו הגדרה משפטית מדויקת, מתוך תקנות ניירות ערך משנת 2017, שמיישמות תיקון מספר 58 לחוק ניירות ערך. התקנות נכנסו לתוקף בתחילת 2018. בלי המנגנון הזה, כל חברה שרוצה לגייס כסף מהציבור צריכה להוציא תשקיף, מסמך משפטי עבה שעולה לחברה זמן וכסף רב. הרגולציה שיצרה את הקראודפאנדינג נותנת לחברות פרטיות פטור מהתשקיף הזה, בתנאי מפורש אחד: הגיוס עובר רק דרך גורם מפוקח ספציפי.
קראודפאנדינג הוא לא כל השטח. הוא אפיק אחד מתוך מפה רחבה יותר של השקעות אלטרנטיביות בישראל, ולפני שמזרימים אליו כסף, שווה להבין איפה הוא בכלל יושב ביחס לשאר.
למה זה בכלל משנה לך, כמשקיע פוטנציאלי? כי המנגנון הזה קובע מי אחראי על מה. בהנפקה רגילה בבורסה, החברה עצמה כפופה לגילוי נאות רחב וארוך שנים. בקראודפאנדינג, חלק מהנטל עובר לרכז ההצעה. הוא בודק את ההצעה. הוא מוודא שהיא עומדת בתנאים. לפני שהכסף שלך בכלל מגיע לחברה.
רכז הצעה הוא הגורם היחיד שמותר לו בישראל להפעיל פלטפורמת קראודפאנדינג להשקעה בסטארטאפים. זו לא רישיון עסק רגיל, אלא חובת רישום במרשם מיוחד ברשות ניירות ערך, עם פיקוח שוטף שממשיך גם אחרי הרישום. בלי הרישום הזה, שום אתר לא רשאי לגבות ממך כסף בתמורה למניות בחברה פרטית.
כדי לקבל את הרישום, הפלטפורמה צריכה להוכיח יכולת טכנית להפעיל את המערכת, ולהחזיק ביטוח אחריות. היא גם מפקידה ערבות כספית אצל הרשות, ונדרשת להימנע מניגודי עניינים. וכסף שגייסה? נשמר בנאמנות, מושקע רק במכשירים סולידיים כמו אג"ח ממשלתי, עד שהגיוס נסגר בפועל. לא בעו"ש של החברה. לא במניות אחרות.
מעבר לרישום, לרכז ההצעה יש חובות שנוגעות ישירות אליך בכל גיוס שהוא מארח:
אם אתר קראודפאנדינג לא מבקש ממך אף אחד מהדברים האלה, זה לא סימן שהוא נוח יותר. זה סימן שהוא כנראה לא רכז הצעה רשום.
תחשוב רגע למה זה חשוב. חובת הנאמנות מפרידה בין הכסף שלך לבין העסק של הפלטפורמה עצמה. גם אם משהו משתבש אצל הרכז, הכסף שלך יושב בנפרד, מושקע בסולידי, ומחכה שהגיוס ייסגר.
הפטור מתשקיף לא בלתי מוגבל. החוק קבע תקרה לסכום שחברה יכולה לגייס בקראודפאנדינג בלי תשקיף, בתוך תקופה של שנה. יש רמה בסיסית, ומעליה שתי תוספות אפשריות: משקיע מוביל שמחזיק אחוז משמעותי מהחברה מעלה את התקרה, ובדיקת נאותות שעברה החברה מטעם רשות החדשנות או הסוכנות לעסקים קטנים מעלה אותה עוד.
הסכומים המדויקים, כמו רוב הסכומים בתקנות האלה, צמודים למדד ומתעדכנים מעת לעת. מקור אחד יגיד לך מספר, מקור אחר שנכתב שנה אחרת יגיד מספר שונה, ושניהם יכלו להיות נכונים ביום שנכתבו. אנחנו לא כותבים כאן ספרה קבועה, כי כל ספרה שנכתוב תתיישן. מי שרוצה לדעת מה התקרה הנוכחית, בודק אותה ישירות באתר רשות ניירות ערך או בנוסח המעודכן של התקנות, לא בכתבה מהאינטרנט מלפני שנתיים.
יש בזה גם מידע שימושי בלי קשר למספרים עצמם. אם חברה מגייסת בשלב שכבר יש לה משקיע מוביל שמחזיק נתח משמעותי, זה סימן שמישהו אחר כבר עשה בדיקת נאותות עמוקה לפניך, גם אם לא רואים את הפרטים. זה לא תחליף לבדיקה שלך, אבל זה שכבה נוספת שכדאי לשים לב אליה כשאתה קורא את חומרי הגיוס.
לא בהכרח. רוב הסטארטאפים, גם אלה שגייסו מקרנות הון סיכון מקצועיות, לא שורדים עד יציאה מוצלחת ולא מחזירים למשקיעים את הכסף. זו לא תכונה ייחודית לקראודפאנדינג, זו תכונה של הענף כולו. הנתון הזה לא אמור להרחיק אותך מהתחום, הוא אמור לקבוע כמה כסף אתה שם בכל חברה בודדת.
תחשוב על זה ככה: אם אתה שם סכום שאתה יכול להרשות לעצמך לאבד לגמרי, אחד מתוך כמה סטארטאפים שאתה פרוס עליהם, זו החלטה שקולה. אם אתה שם סכום משמעותי בסטארטאפ אחד כי מישהו בקבוצת וואטסאפ התלהב, זו לא השקעה. זה הימור עם עטיפה של השקעה. ההבדל לא בסטארטאפ. ההבדל בך, ובכמה מקום הוא תופס בתמונה הכללית של הכסף שלך.
וזה בדיוק למה הגודל של כל השקעה בודדת, לא הבחירה איזה סטארטאפ יצא לדרך, הוא מה שבאמת נמצא בשליטה שלך.
בודקים במרשם רכזי ההצעה שמנהלת רשות ניירות ערך, זמין באתר הרשות. אם השם של הגורם שמפעיל את הפלטפורמה לא מופיע שם, הוא לא רשאי לפעול כרכז הצעה בישראל, לא משנה כמה מקצועי האתר נראה, ולא משנה כמה משקיעים כבר הצטרפו לפניך.
רשות ניירות ערך גם לא מסתפקת ברישום חד פעמי. היא עורכת ביקורות רוחביות על פעילות רכזי ההצעה, ופרסמה דוח ממצאים על הענף באפריל 2023. הפיקוח נמשך אחרי שהפלטפורמה כבר קיבלה את הרישום, לא נגמר בו.
משקיע כשיר, מי שעומד באחד ממבחני הנכסים או ההכנסה שקבועים בחוק, יכול להשקיע בקראודפאנדינג בלי תקרה. משקיע שאינו כשיר כפוף לתקרת השקעה שנתית שנקבעת לפי ההכנסה שהוא מצהיר עליה: ככל שההכנסה נמוכה יותר, התקרה נמוכה יותר, וככל שהיא גבוהה יותר, התקרה גדלה כאחוז מההכנסה עד לתקרה עליונה.
מבחן המשקיע הכשיר עצמו בנוי משלושה מסלולים אפשריים: נכסים נזילים מעל סכום מסוים, הכנסה שנתית מעל סכום מסוים בכל אחת משתי השנים האחרונות, או מסלול משולב של פחות נכסים יחד עם פחות הכנסה. גם כאן, הסכומים המדויקים צמודי מדד ומתעדכנים מפעם לפעם, ולכן אנחנו לא כותבים כאן ספרה קבועה. אם אתה רוצה להבין לעומק מה זה משקיע כשיר ואיפה אתה עומד ביחס למבחנים האלה, יש על זה כתבה נפרדת ומפורטת.
ההבדל בין שני המסלולים הוא לא רק בתקרה. הוא בהגנות. משקיע לא כשיר מקבל שכבת בדיקה נוספת מהרכז שאמורה לוודא שהוא לא שם יותר ממה שהוא מבין. משקיע כשיר נחשב, על פי החוק, מי שיודע לבדוק את זה לבד.
בפועל, זה אומר שכשאתה נרשם לפלטפורמת קראודפאנדינג ומתבקש לענות על שאלות לגבי הכנסה ונכסים, אתה לא ממלא טופס בירוקרטי סתמי. אתה נותן לרכז ההצעה את המידע שהוא חייב על פי חוק כדי לדעת באיזה מסלול אתה, ואיזו תקרה חלה עליך.
אין תשובה גורפת, ומי שנותן לך אחת כדאי שתחשוד בו. קראודפאנדינג בסטארטאפים יכול להיות חלק קטן, ולא הראשון, בתמהיל השקעות רחב יותר.
השאלה הנכונה היא לא "האם להשקיע בסטארטאפ הזה שקפץ לי בפיד". השאלה היא איפה, אם בכלל, יש לזה מקום בתוך כל מה שיש לך כבר: החיסכון, הפנסיה, העו"ש שעומד מת. אם אתה לא בטוח מה מתאים לך בכלל לפני שאתה מדבר על סטארטאפים, יש שאלון קצר שעוזר לעשות בזה סדר.
ענה על כמה שאלות, ותקבל רק גופים ואנשי מקצוע שעברו את הבדיקות שלנו. ללא עלות.
גלה מה מתאים לך ←